הדרך שלי לצאת מהבולמיה

שאנחנו כבר שם, זה מאוד קשה לצאת. אבל זה חד משמעית אפשרי. 

הבולמיה משתלטת עלינו ברמה שאנחנו לא שולטות במה שאנחנו עושות ואנחנו הולכות ישר לסיר, או למקרר. וכשהסביבה רואה את זה היא דווקא שמחה שאתן הולכות לאכול מהסיר כי כלפי חוץ אנחנו אוכלות ללא פחד. אבל כלפי פנים אנחנו אוכלות ללא שליטה עם תוכנית מאוד ברורה של ללכת להוציא את האוכל בדרך כלשהי ( כן במצב הזה לא אכפת לנו באיזה דרך גם אם היא הכי דוחה בעולם ) 

דבר ראשון- תספרו את התחושות ואת המחשבות ואת השד שיוצא מכן. שבאותו רגע של התקף אדם קרוב יבוא, יביא לכן חיבוק וירגיע אתכן. 

שימו לכן בצלחת כמות אוכל שאתן מסוגלות לאכול כרגע ותבקשו עזרה- שגם אם אתן מבקשות עוד, שיעצרו אתכן ויעזרו לכן להתגבר על הבולמיה. אל תגיעו למצב בו הבטן מפוצצת כי מכאן נובע מפחד של -״מה עשיתי? אני חייבת להוציא את זה״

הבחירה בחיים

לאט לאט אתן תבינו שלא קורה כלום אם אתן לא מוציאות את האוכל מהגוף, אתם תרגישו את האנרגיה והכוח שיש לכן ותבינו שלא שווה להיות נבולות וחסרות כוחות בגלל השד השתלטן והמיותר הזה.