מאכלים דומים וקבועים

באחד הבקרים של אנורקסיה, אני זוכרת שזה היה יום האזכרה של אבא שלי, גוועתי, רעדתי הייתי חייבת משהו לאכול כדי להירגע. 

הארוחות שלי היו מתוזמנות לפי מה שהראש שלי קבע והשעה עדיין לא הגיעה

כוח ההישרדות של הגוף שלי כבר לא עבד יותר. אחרי שכנועים רבים הסכמתי לאכול סלט המכיל- עגבנייה מלפפון וגזר. 

ובמשך כל היום שנאתי את עצמי הסתכלתי על זה כעל דבר שהוא סופר עצום. 

ואז הבנתי מה גרם לי לזה - 

לבחור בחיים

זה כולה סלט. אבל מה שהפריע לי זה סוגי הירקות. 

אם זה היה עגבנייה מלפפון וגמבה אדומה (שהיא כמעט באותם הערכים כמו הגזר) זה היה עובר לי יותר חלק. 

אבל מה, גם לצבעים יש משמעות? 

אני חושבת שכן. זה ייצר אצלי יותר בלבול בראש ועל אף שהערכים הם דומים בריאים ומזינים, נבהלתי ונלחצתי. כי הצבע הכתום לכלך לי את הניקיון של הארוחות מבחינת הצבעים- פתאום זה היה נראה לי עצום יותר ממה שזה.